החלטה בתיק בש"א 155553/08

1.         בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין עפ"י תקנה 101 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א").

2.         עניינה של התביעה - תביעה כספית בגין נזקי התובע (להלן:"המשיב") בשל התרשלותו של הנתבע (להלן:"המבקש"), הפרת חובת נאמנות ופעולות בניגוד להסכם בין הצדדים.

            כן מתבקש ביהמ"ש לחייב בשיחזור תיק ניירות ערך של המשיב או לשלם לו את תמורת תיק ניירות הערך. 

3.         ביום 25.5.99 הגיש המבקש לביהמ"ש המחוזי  כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד אחיו של המשיב, כחייב עיקרי, וכנגד המשיב כערב לחובות אחיו, בסך 1,488,961 ש"ח המהווה יתרת חוב שלא נפרעה בגין הלוואות שניתנו לאחיו של המשיב. 

            התביעה הוגשה במסגרת ת.א. 1844/99 (להלן: "התביעה הראשונה").

4.         בהחלטת כב' הש' שבח מיום 19.10.03 נקבע כי הדיון בתובענה שבפני יפוצל ובשלב הראשון תתברר הסוגיה החוזית.

ביום  31.12.03 ניתנה החלטה ע"י כב' הש' ורדי לפיה, לאור הסכמת הצדדים ולאור העובדה שקיים "הליך תלוי ועומד" בביהמ"ש המחוזי, שם נידונה תביעה בגין אותה מסכת עובדתית ולאור ההשלכה הצפויה של ההכרעות שיינתנו במסגרת פסה"ד שיינתן בהליך בביהמ"ש המחוזי על תיק זה, ימתינו הצדדים להכרעת ביהמ"ש המחוזי והתיק נקבע לדיון בתאריך עתידי.

התקיימו מספר דיונים, טרם ניתן פסה"ד בביהמ"ש המחוזי, בפני כב' הש' ורדי וכב' הש' מארק - הורנצ'יק.

לאחר מתן פסה"ד  ולאור הודעות ב"כ הצדדים נקבע התיק לישיבת קדם משפט בפני ביום 23.1.08, במהלכה הוחלט כי תוגש הבקשה דנן.

5.         המבקש טוען בבקשה שבפני, כי  במקרה דנן מתקיימים כל התנאים להיווצרות השתק פלוגתא ועל כן, משניתן פסה"ד בתביעה הראשונה,  לפיו דחה ביהמ"ש המחוזי את טענות המשיב ואחיו בדבר קיומם של הסכמים בע"פ בינם לבין המבקש, שעל פיהם נוהלו חשבונותיהם, ובדבר תוכן הסכמים אלה, ונדחתה הטענה כי המבקש הפר אותם ונתקבלה גרסת המבקש, מנוע המשיב ומושתק מלהעלות נגד המבקש בתביעה דנן את אותן טענות ולהתדיין עימו בפלוגתאות אלה.    

6.         מנגד, המשיב טוען כי התביעה בביהמ"ש המחוזי והתביעה דנן, הינן תביעות שעילותיהן שונות ואף הפלוגתאות שהועמדו להכרעה ושנדונו, שונות. 

לטענת המשיב, בביהמ"ש המחוזי נבדק תוקפו של הסכם ההלוואה על בסיס ראיות שהובאו בפני ביהמ"ש לעניין זה, ואילו התביעה דנן מבוססת על הטענה כי לא היתה למבקש הזכות לממש ללא הרשאה ועפ"י שיקול דעתו הוא ניירות ערך של המשיב ולנהוג בהם מנהג בעלים.

המשיב מציין כי פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי מצוי עתה בהליך של ערעור ועל כן ייתכן ויבוטל פסה"ד ע"י ערכאת הערעור והמבקש לא יוכל לטעון כי מתקיים מעשה בית דין. 

            המשיב טוען כי הפלוגתא שהתבררה בביהמ"ש המחוזי היא במהותה חוזית ועסקה בתקפות ההתקשרות החוזית בעוד הפלוגתא המתבקשת להתברר בתביעה דנן הינה במהותה נזיקית ושמה את הדגש על התנהגות המבקש שלא כדין, רצופה רשלנות  וחסרת תום לב. 

עוד טוען המשיב, כי לא התקיימה התדיינות בזכות המבקש לממש את תיק ניירות הערך של המשיב ולא נדון שיעור הנזק  והסעד שהמשיב זכאי לו.

המשיב טוען, כי נקבע ממצא פוזיטיבי לעניין תוקף הסכם ההלוואה אך לא נקבע כל ממצא פוזיטיבי בעניין מימוש תיק ני"ע של המשיב וכן כי הפלוגתא בה מתבקש ביהמ"ש לדון בתביעה דנן לא הייתה חיונית לצורך פסק הדין בביהמ"ש המחוזי.

            לחלופין, המשיב מוסיף וטוען כי יש לדחות את טענת מעשה בית דין מכוח תקנת הציבור וכי הפעלתו של הכלל אף לא תהיה צודקת.               

7.         בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי המשיב טוען בשתי התובענות כי בינו לבין המבקש התקיימה מערכת הסכמים בע"פ שהמבקש הפר אותה בכך שמימש את ני"ע שלו- זהו הבסיס עליו בנה המשיב את הגנתו בביהמ"ש המחוזי והבסיס לתביעה זו, כך שעילת התביעה היא חוזית ולא נזיקית.

המבקש טוען כי התביעה דנן מבוססת על הטענה כי המבקש פעל בניגוד להסכמים בין הצדדים והפר אותם וטענה זו נדונה ונדחתה בביהמ"ש המחוזי.